פסק-דין בתיק ת"א 34872-01-10

1.      בפני תביעה שטרית אשר עניינה 15 שטרות על סך כולל של 869,905 ש"ח שהוצגו לפרעון על ידי התובעת ביום 29.7.09 ואשר לא כובדו על ידי הבנק.

2.      הנתבעת הגישה התנגדות המתבססת על טענה מרכזית אחת והיא שביום 24.5.09 נחתם הסדר בין הצדדים לפריסת החוב, על פיו מסרה הנתבעת לתובעת שיקים חלופיים והתובעת אשר הייתה אמורה להשיב לנתבעת את השיקים המקוריים לא עשתה כן והגישה לביצוע הן את השיקים המקוריים והן את השיקים החלופיים.

3.      ביום 6.10.10 ניתנה לנתבעת כאמור רשות להתגונן וכך ציין כב' הרשם לרנר בסעיף 7 להחלטתו: "הנתבעת הציגה הסכם כתוב וחתום הכולל פירוט סכומים ומועדים של השיקים שעל הנתבעת למסור, והתחייבות התובעת להחזיר לה את השיקים המקוריים ופרטי השיקים שהוגשו לביצוע אינם תואמים לסכומים ומועדים אלה. לית מאן דפליג, שאם תוכיח הנתבעת כי מסרה את השיקים החלופיים- או אז ייקבע, שהשיקים שהוגשו לביצוע פקעו ולתובעת אין עוד זכות על פיהם ".(ההדגשות- כאן ובהמשך פסק הדין- שלי-א.ד.ג).

4.       אשר על כן, השאלה העיקרית שעלי לבחון הינה למעשה, האם הוכיחה הנתבעת כי מסרה את השיקים החלופיים כנגד השיקים המקוריים.

נטל ההוכחה

5. אין חולק כי התובעת בתיק זה "אוחזת" בשיקים כמשמעות מונח זה בפקודת השטרות. (להלן: "הפקודה"). "אוחז" עפ"י סעיף 1 לפקודה:

"מי שהוא הנפרע או הנסב של שטר או שטר חוב, או מי שהוא המוכ"ז". 

ס' 29(א) לפקודה קובע:

"כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו  בעד ערך".

בנוסף, סעיף 20(ג) לפקודה קובע כי:

"שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך, או קיבל או מסב, חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר".

בענייננו, מתקיימת איפוא, החזקה כי התובעת קיבלה את השיקים מן הנתבעת שעה שנתנה תמורה בעדם. חזקה זו, ניתנת לסתירה ע"י הנתבעת, ואף ניתנה לה ההזדמנות לעשות כן לאחר שהתנגדותה לביצוע השטרות התקבלה.

 פרופ' לרנר בספרו "דיני שטרות" מציין כי האחיזה בשטר כשלעצמה מספיקה לביסוס העילה השטרית וכי אין לאוחז כל צורך לציין את העסקה במסגרתה קיבל את השטר:

:"האחיזה בשטר כשלעצמה היא תנאי מספיק לביסוס העילה השטרית. אוחז השטר צריך להזכיר את עובדת אחיזתו, ואין לו צורך לציין את העיסקה במסגרתה קיבל את השטר ואת פרטיה... האחיזה מספקת להגשת התביעה השטרית ואולם אין בה ערובה להצלחתה. האוחז- התובע- יזכה בתביעה רק אם טענות ההגנה של הנתבע לא יהיו קבילות על פי הדין" (ש.לרנר, דיני שטרות, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, עמ' 241)

יוצא איפוא, כי אם תצליח הנתבעת להוכיח שאכן אין היא חבה דבר לתובעת בכך ששילמה את חובה באמצעות שיקים חלופיים לאלו שהוגשו לביצוע, תידחה התביעה. אולם אם לא עמדה הנתבעת בנטל ההוכחה המוטל עליה אזי דין התביעה להתקבל.

דיון והכרעה

6.      לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובעדויות שבפני הגעתי למסקנה כי הנתבעת לא הצליחה להרים את הנטל המוטל עליה ולא הצליחה להוכיח כי התובעת מחזיקה בשטרות שלא כדין. באשר מדובר בטענות שהינן בבחינת "מילה מול מילה" קיימת חשיבת יתרה לשמיעת עדויות הצדדים בשאלה שבמחלוקת.

7.      מטעם התובעת הוגש תצהירו של מר אריה ברון אשר ציין בתצהירו בין היתר כי "מיום חתימת הסדר יום 24.5.09 הנתבעת לא מסרה לתובעת שיקים, המהווים "שיקים חלופיים" לשיקים שהוגשו לביצוע כאן ".

 ביום 29.4.12 נשמעה עדותו של מר אריה ברון אשר הותיר עלי רושם חיובי ועדותו לא נסתרה בכל פרט מהותי. ברון שב והדגיש כי מר סבן לא עמד בהסכם שניתם ביום 24.5.09 ולא העביר שיקים כלשהם לאחר חתימת ההסכם.